<h1>שבלי הלקט הלכ' יו"ט סימן ר"נ</h1>
<h2>דף יד:</h2>
הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל ובית הילל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה [פי' שולה אותו במים ומבררו]. תניא ארשב"ג בד"א כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל הפסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת פסולת מרובה על האוכל פשיטא לא צריכה דנפיש בטירחא וזוטר בשיעורא.
<h2>דף יז.</h2>
והלכה כר' שמעון בן אלעזר דאמר אף ממלאת אשה את התנור פת מפני שהפת נאפה יפה בזמן שהתנור מלא, ודווקא שפיה למעלה והוא קצר.
<h2>דף כב:</h2>
תניא ב"ש אומר אין אופין פת עבה ביו"ט וב"ה מתירין, מאי פת עבה פת מרובה ואמאי קרי ליה פת עבה משום דנפישא בלישה.
<h2>דף כט.</h2>
אמר רב יהודה אמר רב מודדת אשה קמח לעיסתה כדי שתטול חלתה בעין יפה ושמואל אמר אסור והא תנא דבי שמואל מותר אמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר שמואל הלכה למעשה אתא לאשמעינן פי' הלכה להורות לעשות מעשה אשמועינן דמורין לאיסור ואי עביד עביד.
<h2>דף לב:</h2>
תנן אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח ואין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין. תני ר' חייא בריה דרב יוסף קמיה דרב נחמן ואם אי אפשר לו לאפות אלא אם כן גורפו מותר ומכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב מותרין ביום טוב. דביתהו דר' חייא נפל לה אריחא בתנורא ביומא טבא אמר לה ר' חייא חזי דאגא ריפתא מעלייתא בעינא. כלומר גרוף את התנור שלא יחריך את הפת אמר ליה רבא לשמעיה טווי לי בר אווזא ואזדהר מחרוכא. אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא פי' טחין בטיט סביב כיסוי התנור כדי שלא יצא חומו בעוד שהצלי בתוכו ותמיהא לי משום דהוה מגבל והוי תולדה דדש אמר ליה אנן ארקתא דפרת סמכינין פי' מן הטיט העומד בשפת הנהר אנו לוקחין שאין צריך גיבול דמגבל ועומד הוא. והני מילי דסיירי מאתמול פי' שהכינו מאתמול. אמר רבינא וקיטמא שרי פירשו הגאונים זצ"ל מפני שהאפר כמוכן דמי ואינו בר גיבול שאין כולו לקיימא אלא מתפרך הוא וחוזר ותוחח.
<h2>דף לד.</h2>
ולאפות בפורני מותר אם יש לו אוכלין מרובין.
